השיחה על אגרו-וולטאיקה במושבים ובקיבוצים נוטה להתחיל בשאלת הכדאיות ולהיתקע בשאלת הרישוי. זה סדר הגיוני מבחינת החקלאי ובעייתי מבחינת התכנון, כי חלק מהתנאים שנקבעו למיזם אגרו-וולטאי אינם עניין של הליך אלא של החלטה עסקית: הם קובעים מה מותר לגדל, כמה שטח אפשר לרתום, ומה קורה אם הפעילות החקלאית נעצרת.
מצגת שהציג אגף תכנון וקרקע חקלאית במשרד החקלאות בפני ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה של ענף החקלאות בכנסת מרכזת את מה שנקבע. אלה עיקרי הדברים, בסדר שבו הם משפיעים על ההחלטה.
ההגדרה מצמצמת יותר ממה שנהוג לחשוב
מתקן אגרו פוטו-וולטאי מוגדר כמתקן פוטו-וולטאי המשולב בפעילות חקלאית לאורך שנות חיי המתקן. ההגדרה מתייחסת למתקנים הממוקמים מעל חקלאות צמחית בשטח פתוח – גידולי שדה, מטעים וכרמים – להבדיל מפאנלים על גבי חממות, בריכות דגים או דפנות מאגרים.
ההבחנה אינה סמנטית. מסלולי הרישוי, התנאים והפיקוח שונים בין השניים, ובעל נחלה ששוקל מערכת על גג מבנה קיים אינו נמצא באותו מסלול של מי שמתכנן מתקן מעל שדה.
מה נקבע בהיבטי המקרקעין
זה החלק שקובע את גבולות העסקה:
- השטח המרבי למיזם אגרו-וולטאי עומד על 500 דונם להסכם. בנוסף, מיזם אגרו-וולטאי מתאפשר בכל חלקה א' במושבים.
- הקמת המיזם תתאפשר בהסכמים לשימוש חקלאי ארוך טווח – הסכמי משבצת של יישוב חקלאי, הסכמי מטעים, הסכמים לעיבודים ארוכי טווח והסכמים לבית ספר חקלאי.
- ביישוב חקלאי, מיזם אגרו-וולטאי לא ייספר למכסת התעסוקה לפי פרק משנה 8.12. זו נקודה משמעותית לוועדים שמנהלים מכסה מוגבלת.
- באזורים שאינם נגב וגליל ניתן לקדם תכנית מפורטת או עסקה רק באזורים שאינם צפויים לשמש עתודה לפיתוח, ובכפוף לאישור הנהלת הרשות. הסכמת ההנהלה מהווה תנאי לקידום התכנון.
- המיזם יתאפשר בגידולי שלחין או מטעים. סוגי הגידולים והקריטריונים לקיומו של שימוש חקלאי מקביל ייקבעו על ידי משרד החקלאות.
בהיבט התכנוני, תמ"א למתקני החלוץ הושלמה, ובמקביל מקודמת תמ"א 1/24 למתקנים אגרו-וולטאיים מסחריים.
למדו עוד על מערכת סולארית בחממות
התנאים ההנדסיים נגזרים מהעיבוד, לא מהאנרגיה
תכניות למתקנים אגרו-וולטאיים נדרשות להבטיח שורה של תנאים שכולם נובעים מצד אחד: שהחקלאות תמשיך לעבוד.
נדרש גובה מינימלי של 4.5 מטרים, כדי לאפשר גמישות בהחלפת גידולים, בשינטוע ובמחזור זרעים. נדרשת שמירה על היכולת להמשיך לעבוד עם כלים חקלאיים. נדרשת הבטחת התנאים לפעילות אגרוטכנית משולבת לאורך זמן – גיזום, השקיה וריסוס. שיעור הכיסוי נקבע בשלביות, בטווח של 30 עד 50 אחוזים.
לצד היתרונות, המצגת מונה את האתגרים במפורש: קושי בתפעול ובאחזקה של ריסוס, גיזום, השקיה וחריש בשל גובה וצפיפות הקונסטרוקציה, והקטנת התפוקה ליחידת שטח וירידה ברווחיות בשל הצללה ועמודים בשטח. אלה מוצגים כאתגרים לטיפול, ולא כתופעת לוואי זניחה.
מיזם אגרו-וולטאי בקרקע חקלאית מה שנקבע לפני שמקימים רותם אנרגיה – הקמת מערכות אנרגיה סולארית תמונה להמחשה בלבד 2
הסעיף שמחייב תשומת לב מיוחדת
בין התנאים לתכניות מופיע מנגנון פקיעה. אם משרד החקלאות יקבע, שנתיים ברציפות או תקופה מצטברת של שלוש שנים בהתחשב במחזורי הגידול, שלא נעשה שימוש חקלאי בקרקע, התכנית תפקע. השימושים הלא-חקלאיים שאושרו מכוחה יהוו שימוש אסור בקרקע תוך שישה חודשים ממועד הפקיעה, גם אם ניתנו היתרי בנייה כדין מכוח אותה תכנית.
בהתאמה, הפיקוח והבקרה על קיומו של שימוש חקלאי מקביל נעשים על ידי משרד החקלאות, ואם המשרד מודיע שהמיזם חדל להיות מיזם אגרו-וולטאי, רשאית הרשות לבטל את העסקה ולדרוש את השבת הקרקע החקלאית.
המסקנה למי ששוקל להיכנס: זו אינה עסקה של השכרת קרקע. זו התחייבות להמשיך לעבד אותה, לאורך חיי המתקן. בעל קרקע שאינו מעבד בפועל ואינו מתכוון לחזור לעבד, נמצא במסלול אחר לגמרי, שבו רלוונטית השכרת קרקע חקלאית למיזמים סולאריים ולא מיזם אגרו-וולטאי שהוא שותף בו.
המחקר עדיין רץ במקביל
התחום נמצא בשלב שבו הרגולציה והמחקר מתקדמים יחד. במסגרת הפיילוט נבחנים 32 גידולים שונים ב-119 חלקות, על 9 סוגי קרקע ו-10 טכנולוגיות, בהשתתפות 21 חברות ו-33 חוקרים מ-11 מוסדות. בכל חלקה נמדדים מדדים מטאורולוגיים, חקלאיים, אנרגטיים וסביבתיים אל מול חלקות ביקורת. היקף המימון למחקרי האגרו-וולטאי עומד על כ-13 מיליון שקלים.
עבור חקלאי שמתכנן היום, המשמעות היא שהתשובה לשאלת היבול תלויה בגידול הספציפי ובטכנולוגיה הספציפית, וטרם קיימת תשובה גורפת.
מה זה אומר בפועל
מיזם אגרו-וולטאי משלב שלושה עולמות שאינם מדברים זה עם זה באופן טבעי: אגרונומיה, הנדסה ורגולציית מקרקעין. חברות שפועלות בענף, ובהן רותם אנרגיה, מציעות מערכת אגרו סולארית לענף החקלאות הכוללת גם את הליווי מול הוועדה המקומית, רמ"י ומשרד החקלאות, בשל אותו שילוב.
בעל קרקע שבוחן כניסה לתחום יעשה טוב אם יתחיל בשלוש שאלות, לפי הסדר: האם הגידול שלי נכלל במסלול, האם השטח שלי אינו מסומן כעתודה לפיתוח, והאם אני מתכוון להמשיך לעבד את החלקה בעשרים השנים הקרובות. שאלת התשואה באה אחריהן.
נכתב באדיבות: רותם אנרגיה
